שיעור 6: מדיניות פיסקלית, המכפיל, וריבית בנק ישראל
תאריך: 28-11-2025 | מרצה: יניב משה
חזרה -- פתרון תרגיל בית (משק סגור)
נתונים
$$C = 8{,}000 + 0.6 \cdot Y_D, \quad T = 2{,}000, \quad G = 2{,}200, \quad I = 1{,}000 + 0.15Y$$
שלב 1 -- סידור $C$ כפונקציה של $Y$
$$C = 8{,}000 + 0.6(Y - 2{,}000) = 6{,}800 + 0.6Y$$
שלב 2 -- חישוב $AD$
$$AD = C + G + I = (6{,}800 + 0.6Y) + 2{,}200 + (1{,}000 + 0.15Y)$$
$$AD = 10{,}000 + 0.75Y$$
שלב 3 -- מציאת שיווי משקל
$$Y = 10{,}000 + 0.75Y \Rightarrow 0.25Y = 10{,}000 \Rightarrow Y = 40{,}000$$
אפקט המכפיל -- הסבר מעמיק
הרעיון
כאשר נכנס כסף חדש למשק (למשל דרך הייטק), הוא מתגלגל ויוצר שרשרת ביקושים:
- חברת הייטק מייצרת תוצר ומשלמת משכורות
- העובדים מגדילים קניות (מכוניות, שירותי ניקיון)
- מי שמכר להם גם מגדיל קניות
- וכך הלאה -- שרשרת ביקושים
לכן שינוי ראשוני בביקוש גורם לשינוי גדול יותר בתוצר.
נוסחת המכפיל
$$K = \frac{1}{1 - MPE}$$
כאשר:
$$MPE = MPC + MPI$$
שינויים במדיניות הממשלה
שתי דרכים להגדלת התוצר
| כלי | נוסחה | הסבר |
|---|---|---|
| הגדלת $G$ | $\Delta Y = \Delta G \times K$ | הממשלה מוציאה יותר |
| הורדת $T$ | $\Delta Y = -MPC \cdot \Delta T \times K$ | הממשלה גובה פחות מיסים |
דוגמה 1 -- הגדלת $G$
נתון: $\Delta G = +200$, $K = 4$
$$\Delta Y = 200 \times 4 = 800$$
התוצר עולה מ-40,000 ל-40,800.
דוגמה 2 -- הורדת מיסים
נתון: $\Delta T = -200$, $MPC = 0.6$, $K = 4$
$$\Delta Y = -0.6 \times (-200) \times 4 = 480$$
התוצר עולה מ-40,000 ל-40,480.
למה הורדת מיסים פחות יעילה?
כשהממשלה מגדילה $G$ ב-200, כל ה-200 הולך ישירות לתוצר.
כשהממשלה מורידה מיסים ב-200, הציבור מקבל 200 אבל רק $MPC \times 200$ הולך לצריכה -- השאר נחסך.
תרגילים עם המכפיל (ללא נתונים מלאים)
עיקרון
כשנותנים רק $MPC$ ו-$MPI$ (בלי פונקציות מלאות), משתמשים ישירות בנוסחאות:
שלב 1: חישוב $MPE = MPC + MPI$
שלב 2: חישוב $K = \frac{1}{1-MPE}$
שלב 3: שימוש בנוסחה המתאימה
דוגמה
נתון: $MPC = 0.6$, $MPI = 0.2$
$$MPE = 0.6 + 0.2 = 0.8$$
$$K = \frac{1}{1 - 0.8} = \frac{1}{0.2} = 5$$
סעיף א': הממשלה הגדילה $G$ ב-400:
$$\Delta Y = 400 \times 5 = 2{,}000$$
סעיף ב': הממשלה הורידה מיסים ב-150:
$$\Delta Y = -0.6 \times (-150) \times 5 = 450$$
סעיף ג': הממשלה הגדילה מיסים ב-200:
$$\Delta Y = -0.6 \times 200 \times 5 = -600$$
הגדלת מיסים פוגעת בתוצר -- לאנשים יש פחות כסף, הם קונים פחות.
דוגמה נוספת
נתון: $MPC = 0.5$, $MPI = 0.1$
$$MPE = 0.5 + 0.1 = 0.6$$
$$K = \frac{1}{1 - 0.6} = \frac{1}{0.4} = 2.5$$
| סעיף | פעולה | חישוב | תוצאה |
|---|---|---|---|
| א' | $\Delta G = +300$ | $300 \times 2.5$ | $\Delta Y = +750$ |
| ב' | $\Delta G = -400$ | $-400 \times 2.5$ | $\Delta Y = -1{,}000$ |
| ג' | $\Delta T = +200$ | $-0.5 \times 200 \times 2.5$ | $\Delta Y = -250$ |
| ד' | $\Delta T = -150$ | $-0.5 \times (-150) \times 2.5$ | $\Delta Y = +187.5$ |
ריבית ומדיניות מוניטרית -- מבוא
ריבית בנק ישראל
- ריבית בנק ישראל משפיעה על כל המשק
- ריבית פריים = ריבית בנק ישראל + 1.5%
| תקופה | ריבית בנק ישראל | ריבית פריים |
|---|---|---|
| 2022 | 0.1% | 1.6% |
| שיא (לפני ההורדה) | 4.5% | 6.0% |
למה מעלים ריבית?
- כשיש אינפלציה -- הנגיד מעלה ריבית כדי לפגוע בביקושים
- ריבית גבוהה מייקרת הלוואות, אז:
- ההשקעות ($I$) יורדות -- קשה יותר להקים מפעלים
- הצריכה הפרטית ($C$) יורדת -- אנשים קונים פחות
- כתוצאה: $AD$ יורד, והאינפלציה נבלמת
"נחיתה רכה"
הנגיד העלה את הריבית בהדרגה כדי להוריד את האינפלציה מבלי לגרום למיתון (עלייה חדה באבטלה). בנק ישראל נחשב לאחד הבנקים המרכזיים הטובים בעולם בביצוע נחיתה רכה.
ההשפעה של המלחמה
- לאחר 7.10 -- לחצים אינפלציוניים (מחסור בעובדים, פגיעה בחקלאות)
- האינפלציה קפצה ל-3.5%
- הנגיד נאלץ להשאיר ריבית גבוהה
- עם התייצבות המצב -- החל להוריד בפעימות קטנות
סיכום -- נקודות לדף נוסחאות
- $K = \frac{1}{1 - MPE}$ -- מכפיל קיינסיאני
- $MPE = MPC + MPI$ -- נטייה שולית להוציא
- $\Delta Y = \Delta G \times K$ -- שינוי תוצר משינוי בהוצאה ממשלתית
- $\Delta Y = -MPC \cdot \Delta T \times K$ -- שינוי תוצר משינוי במיסים
- זכור: $\Delta T > 0$ = העלאת מיסים (פוגע בתוצר), $\Delta T < 0$ = הורדת מיסים (מגדיל תוצר)
- זכור: $\Delta G > 0$ = הגדלת הוצאה (מגדיל תוצר), $\Delta G < 0$ = הקטנת הוצאה (פוגע בתוצר)
- ריבית עולה $\Rightarrow$ ביקושים יורדים $\Rightarrow$ תוצר יורד $\Rightarrow$ אינפלציה יורדת