נושא 5: הביקוש (Consumer Demand — D)
כלכלה א – מיקרו כלכלה | המרכז האקדמי פרס
הגדרת הביקוש
הביקוש מתאר את הכמות שצרכן (או שוק) מוכן ומסוגל לרכוש בכל רמת מחיר נתונה, בזמן נתון, כאשר כל שאר הגורמים קבועים (ceteris paribus).
חוק הביקוש
קיים קשר שלילי (הפוך) בין מחיר המוצר לכמות המבוקשת:
$$\frac{\Delta Q_D}{\Delta P} < 0$$
כאשר המחיר עולה — הכמות המבוקשת יורדת.
כאשר המחיר יורד — הכמות המבוקשת עולה.
הסיבות:
- אפקט ההכנסה — כאשר מחיר עולה, כוח הקנייה הריאלי של הצרכן יורד, והוא קונה פחות.
- אפקט התחלופה — כאשר מחיר עולה, הצרכן עובר למוצרים חלופיים (תחליפים) זולים יותר.
פונקציית הביקוש הפרטנית
צורה כללית
$$Q_D = a - bP$$
כאשר:
- $Q_D$ = הכמות המבוקשת
- $P$ = מחיר המוצר
- $a$ = קבוע (הכמות המקסימלית כאשר $P = 0$)
- $b > 0$ = מקדם המחיר (ערך מוחלט של השיפוע)
דוגמה
$$Q_D = 50 - 0.5P$$
| P (ש"ח) | $Q_D = 50 - 0.5P$ |
|---|---|
| 0 | 50 |
| 20 | 40 |
| 40 | 30 |
| 60 | 20 |
| 80 | 10 |
| 100 | 0 |
גרף הביקוש
- ציר X: כמות (Q)
- ציר Y: מחיר (P)
- העקומה יורדת משמאל לימין (שיפוע שלילי)
- בגרף מסורתי (P על ציר Y): $P = 100 - 2Q$
תנועה לאורך עקומת הביקוש vs. הזזת העקומה
תנועה לאורך העקומה (Change in Quantity Demanded)
מתרחשת כאשר מחיר המוצר עצמו משתנה.
- ירידת מחיר → תנועה למטה ולימין → כמות מבוקשת גדלה
- עליית מחיר → תנועה למעלה ולשמאל → כמות מבוקשת קטנה
הזזת העקומה (Change in Demand)
מתרחשת כאשר גורם אחר (שאינו מחיר המוצר) משתנה. העקומה כולה זזה ימינה (עלייה בביקוש) או שמאלה (ירידה בביקוש).
גורמים להזזת עקומת הביקוש
הזזה ימינה (עלייה בביקוש)
| גורם | דוגמה |
|---|---|
| עליית הכנסת הצרכנים (מוצר רגיל) | העלאת שכר מינימום |
| עליית מחיר מוצר תחליפי | מחיר קוקה-קולה עולה → ביקוש לפפסי עולה |
| ירידת מחיר מוצר משלים | מחיר מדפסות יורד → ביקוש לדיו עולה |
| שינוי טעמים והעדפות | מוצר הופך לאופנתי |
| ציפיות לעליית מחיר | צרכנים ממהרים לקנות היום |
| גידול באוכלוסייה | יותר צרכנים פוטנציאליים |
הזזה שמאלה (ירידה בביקוש)
| גורם | דוגמה |
|---|---|
| ירידת הכנסת הצרכנים (מוצר רגיל) | מיתון כלכלי |
| ירידת מחיר מוצר תחליפי | מחיר פפסי יורד → ביקוש לקוקה-קולה יורד |
| עליית מחיר מוצר משלים | מחיר בנזין עולה → ביקוש לרכבים יורד |
| שינוי טעמים שלילי | מחקר מוכיח שמוצר מזיק לבריאות |
| ציפיות לירידת מחיר | צרכנים מחכים לקנות |
מוצרים קשורים
מוצרים תחליפיים (Substitutes)
מוצרים שמספקים צורך דומה. עלייה במחיר מוצר אחד גורמת לעלייה בביקוש לתחליף.
$$\text{מחיר תחליף} \uparrow \Rightarrow \text{ביקוש למוצר} \uparrow$$
דוגמאות: חמאה ומרגרינה, קוקה-קולה ופפסי, אוטובוס ורכבת.
מוצרים משלימים (Complements)
מוצרים שנצרכים ביחד. עלייה במחיר מוצר אחד גורמת לירידה בביקוש למשלים.
$$\text{מחיר משלים} \uparrow \Rightarrow \text{ביקוש למוצר} \downarrow$$
דוגמאות: קפה וסוכר, מדפסת ודיו, מכונית ובנזין.
מוצרים רגילים ונחותים
מוצר רגיל (Normal Good)
כאשר ההכנסה עולה — הביקוש עולה.
$$\text{הכנסה} \uparrow \Rightarrow \text{ביקוש} \uparrow$$
דוגמאות: מסעדות, חופשות, בגדי מותגים.
מוצר נחות (Inferior Good)
כאשר ההכנסה עולה — הביקוש יורד (הצרכן עובר למוצרים איכותיים יותר).
$$\text{הכנסה} \uparrow \Rightarrow \text{ביקוש} \downarrow$$
דוגמאות: אוכל מהיר זול, תחבורה ציבורית (כתחליף לרכב פרטי), מוצרי הנחה.
ביקוש מצרפי (Aggregate / Market Demand)
ביקוש השוק הוא סכום אופקי של עקומות הביקוש הפרטניות של כל הצרכנים.
דוגמה
צרכן 1: $Q_1 = 50 - 0.5P$
צרכן 2: $Q_2 = 30 - P$
ביקוש מצרפי (כאשר שניהם פעילים):
$$Q_D = Q_1 + Q_2 = (50 - 0.5P) + (30 - P) = 80 - 1.5P$$
שימו לב — ביקוש מצרפי עם טווחי מחיר שונים
צרכן 2 מפסיק לקנות כאשר $Q_2 = 0 \Rightarrow P = 30$.
לכן:
- כאשר $0 \leq P \leq 30$: $Q_D = 80 - 1.5P$
- כאשר $30 < P \leq 100$: $Q_D = 50 - 0.5P$ (רק צרכן 1)
בניית עקומת ביקוש מטבלה
דוגמה
| מחיר (P) | כמות צרכן 1 | כמות צרכן 2 | כמות צרכן 3 | ביקוש שוק ($Q_D$) |
|---|---|---|---|---|
| 10 | 20 | 15 | 10 | 45 |
| 20 | 15 | 10 | 5 | 30 |
| 30 | 10 | 5 | 0 | 15 |
| 40 | 5 | 0 | 0 | 5 |
| 50 | 0 | 0 | 0 | 0 |
תצפיות:
- צרכן 3 יוצא מהשוק ראשון (במחיר 30)
- צרכן 2 יוצא במחיר 40
- צרכן 1 — הצרכן עם הנכונות הגבוהה ביותר לשלם — יוצא אחרון (במחיר 50)
תרגילים
תרגיל 1 — חישובי ביקוש
פונקציית הביקוש: $Q_D = 100 - 2P$
א. מהי הכמות המבוקשת במחיר $P = 30$?
$$Q_D = 100 - 2(30) = 100 - 60 = 40 \text{ יחידות}$$
ב. מהו המחיר המקסימלי שצרכן מוכן לשלם (מחיר חסימה)?
$$Q_D = 0 \Rightarrow 100 - 2P = 0 \Rightarrow P = 50 \text{ ש"ח}$$
ג. מהי הכמות המקסימלית שתיקנה (כאשר $P = 0$)?
$$Q_D = 100 - 2(0) = 100 \text{ יחידות}$$
תרגיל 2 — ביקוש מצרפי
בשוק 100 צרכנים מסוג A ו-50 צרכנים מסוג B:
- סוג A: $Q_A = 20 - P$
- סוג B: $Q_B = 10 - 0.5P$
א. מהו מחיר היציאה של כל סוג?
- סוג A: $Q_A = 0 \Rightarrow P = 20$
- סוג B: $Q_B = 0 \Rightarrow P = 20$
ב. חשבו את ביקוש השוק:
$$Q_{market} = 100(20 - P) + 50(10 - 0.5P) = 2000 - 100P + 500 - 25P = 2500 - 125P$$
ג. מהי הכמות המבוקשת בשוק במחיר $P = 12$?
$$Q_{market} = 2500 - 125(12) = 2500 - 1500 = 1000 \text{ יחידות}$$
תרגיל 3 — רב-ברירתי
מחיר החמאה עלה. כיצד ישפיע הדבר על הביקוש למרגרינה?
א. ירידה בביקוש למרגרינה (הזזה שמאלה)
ב. עלייה בביקוש למרגרינה (הזזה ימינה)
ג. תנועה לאורך עקומת הביקוש למרגרינה
ד. לא תהיה השפעה
תשובה: ב. חמאה ומרגרינה הם תחליפים. עליית מחיר חמאה גורמת לצרכנים לעבור למרגרינה → הביקוש למרגרינה עולה (הזזה ימינה).
תרגיל 4 — רב-ברירתי
מחיר הבנזין עלה משמעותית. כיצד ישפיע הדבר על הביקוש לרכבים?
א. עלייה בביקוש לרכבים
ב. ירידה בביקוש לרכבים
ג. תנועה לאורך עקומת הביקוש לרכבים
ד. הביקוש לא ישתנה
תשובה: ב. בנזין ורכב הם משלימים. עליית מחיר הבנזין מייקרת את ההפעלה של רכב → הביקוש לרכבים יורד (הזזה שמאלה).
תרגיל 5 — רב-ברירתי
ההכנסה של משקי הבית עלתה. הביקוש לתחבורה ציבורית ירד. מהסקנו ש:
א. תחבורה ציבורית היא מוצר רגיל
ב. תחבורה ציבורית היא מוצר נחות
ג. תחבורה ציבורית היא מוצר משלים לרכב
ד. תחבורה ציבורית היא מוצר תחליפי לרכב
תשובה: ב. כאשר ההכנסה עולה והביקוש יורד, המוצר מוגדר כמוצר נחות — צרכנים עוברים לאלטרנטיבות איכותיות יותר (כגון רכב פרטי).
תרגיל 6 — שאלה פתוחה
הביקוש לאייפון ניתן ע"י: $Q_D = 200 - 0.1P$
א. אם מחיר הסמסונג (מוצר תחליפי) עלה, כיצד ישתנה הביקוש לאייפון?
תשובה: הביקוש לאייפון יעלה (הזזה ימינה). צרכנים שקנו סמסונג יעברו לאייפון. פונקציית הביקוש החדשה תהיה למשל: $Q_D = 250 - 0.1P$ (הקבוע $a$ עולה).
ב. אם מחיר האייפון עצמו ירד מ-4000 ל-3000 ש"ח, מה יקרה?
תשובה: תהיה תנועה לאורך עקומת הביקוש (לא הזזה). הכמות המבוקשת תעלה:
- ב-$P = 4000$: $Q = 200 - 0.1(4000) = 200 - 400 = -200$ → $Q = 0$ (מחיר חסימה)
- ב-$P = 3000$: $Q = 200 - 0.1(3000) = 200 - 300 = -100$ → $Q = 0$
(הערה: בפונקציה זו מחיר החסימה הוא $P = 2000$, כך שאם $P > 2000$, אין ביקוש. נתקן:)
מחיר חסימה: $200 - 0.1P = 0 \Rightarrow P = 2000$ ש"ח.
לכן אם המחיר ב-4000 או 3000 — אין ביקוש. נתאים את הדוגמה עם מחירים ריאליים:
- ב-$P = 1000$: $Q = 200 - 100 = 100$
- ב-$P = 500$: $Q = 200 - 50 = 150$
תנועה לאורך העקומה — הכמות עלתה מ-100 ל-150 יחידות.