שיעור 11: תלות ואי-ודאות סביבתית
תאריך: 06-01-2026 | מרצה: עונג סינגר
סקירת הנושאים הקודמים
בעיית התלות
הסביבה הארגונית מייצרת לארגונים צורך במשאבים, מה שיוצר תלות בסביבה. תלות זו מופתה באמצעות מודל עשרת הסקטורים.
מודל עשרת הסקטורים
עשרה סקטורים בסביבה הארגונית, המחולקים לשני סוגים:
סביבה תפקודית (השפעה ישירה)
- סקטור התעשייה - המתחרים
- סקטור חומרי הגלם - הספקים
- סקטור השוק - הלקוחות
- סקטור משאבי אנוש
- סקטור המשאבים הפיננסיים
סביבה כללית (השפעה עקיפה)
- סקטור הממשלה
- סקטור סוציותרבותי
- תנאים כלכליים
- טכנולוגיה
- סקטור בינלאומי
חשוב: יש להפעיל שיקול דעת בהתאם לארגון. לדוגמה, עבור חברות הייטק, סקטור הטכנולוגיה הוא חלק מהסביבה התפקודית ולא הכללית.
בעיית אי-הוודאות
מעבר לצורך במשאבים (בעיית התלות), לארגונים יש גם צורך במידע. המידע לא תמיד זמין, ולכן נוצרת בעיית אי-הוודאות - חוסר היכולת לחזות שינויים בגורמים רלוונטיים בסביבה.
מודל אי-הוודאות של דנקן
הסכמה לניתוח אי-וודאות
- בחירת ארגון - לקבוע עבור מי עושים את הניתוח
- בחירת סקטור - לבחור סקטור ספציפי מתוך העשרה
- ניתוח בשני ממדים - יציבות/דינמיות ופשטות/מורכבות
ציר היציבות-דינמיות
מתייחס לכמות ולדחיפות השינויים בסקטור:
- סביבה יציבה - מעט שינויים, דחיפות נמוכה, הסביבה נשארת זהה לאורך חודשים או שנים
- סביבה דינמית - שינויים רבים ודחופים, האלמנטים הסביבתיים משתנים במהירות
דוגמאות ליציבות ודינמיות
- שינויים טכנולוגיים - קצב מהיר (תעשיית AI כדוגמה)
- שינויים רגולטוריים/ממשלתיים - קצב איטי יחסית
- שינויים תרבותיים - קצב איטי
דוגמה: אל על - סקטור התעשייה
- לפני רפורמת שמיים פתוחים - מספר קבוע של מתחרות, שינויים מעטים = סביבה יציבה
- אחרי הרפורמה - חברות לואו-קוסט נכנסות, שינויים דחופים ובלתי צפויים = סביבה דינמית
דוגמה: סקטור הממשלה
- בשגרה - שינויים מעטים = סביבה יציבה
- בתקופת קורונה - תקנות משתנות כל הזמן = סביבה דינמית
ציר הפשטות-מורכבות
מתייחס למספר הגורמים בסקטור ולמידת ההטרוגניות ביניהם:
- סביבה פשוטה - מספר קטן של גורמים פעילים, דומים ביניהם (הומוגניות)
- סביבה מורכבת - גורמים רבים ושונים זה מזה (הטרוגניות)
חשוב: לא רק הכמות חשובה, אלא בעיקר כמה הגורמים שונים זה מזה.
דוגמה: בית חולים - סקטור השוק
- לקוחות רבים ושונים זה מזה (לידות, ניתוחי לב, ניתוחים פלסטיים)
- סביבה מורכבת
דוגמה: חברות סלולר - סקטור התעשייה
- לפני מהפכת התקשורת - שלוש חברות דומות = סביבה פשוטה
- אחרי המהפכה - מספר גדול של חברות שונות זו מזו = סביבה מורכבת
מודל 2x2 של דנקן - ארבע רמות אי-וודאות
| פשוטה | מורכבת | |
|---|---|---|
| יציבה | אי-וודאות נמוכה (סביבה רוגעת) | אי-וודאות בינונית-נמוכה (סביבה יציבה) |
| דינמית | אי-וודאות בינונית-גבוהה (סביבה דינמית) | אי-וודאות גבוהה (סביבה סוערת) |
עיקרון מפתח: הדינמיות משפיעה יותר על אי-הוודאות מאשר המורכבות. עם מורכבות ניתן להתמודד (להוסיף מחלקות), אך שינויים בלתי צפויים קשים יותר להתמודדות.
דוגמאות מיושמות
| ארגון | סקטור | יציבות | מורכבות | רמת אי-וודאות |
|---|---|---|---|---|
| חברת צעצועים | שוק (לקוחות) | דינמי (טעמים משתנים) | פשוט (ילדים = קבוצה הומוגנית) | בינונית-גבוהה |
| בית חולים | שוק (לקוחות) | יציב (עונתיות ידועה) | מורכב (לקוחות מגוונים) | בינונית-נמוכה |
| יצרן בקבוקים | חומרי גלם | יציב (טכנולוגיה קבועה) | פשוט (ספקים דומים) | נמוכה |
| חברת AI | תעשייה (מתחרים) | דינמי (שינויים מטורפים) | מורכב (מתחרים שונים) | גבוהה |
| מפעל הפיס | שוק (לקוחות) | יציב (מונופול, לקוחות נאמנים) | מורכב (לקוחות מגוונים) | בינונית-נמוכה |
הסקטור הבינלאומי
כולל בתוכו את כל הסקטורים האחרים. כשארגון פועל במדינות שונות, הוא מתמודד עם רגולציות שונות, ספקים שונים ומתחרים שונים בכל מדינה.
אסטרטגיות התמודדות עם הסביבה - מבוא
שלוש אסטרטגיות עיקריות להתמודדות עם בעיות התלות ואי-הוודאות:
1. יצירת קשר עם ארגונים אחרים
- מיזוגים ורכישות (אנכי, אופקי, מתפרס)
- מיזם משותף (Joint Venture)
- זכיינות (Franchising)
- התאגדויות
- קואופטציה (גיוס מנהלים מבחוץ)
סוגי מיזוגים ורכישות
- מיזוג אנכי - בשרשרת האספקה (יצרן רכב + יצרן צמיגים). מטרה: שליטה בשרשרת האספקה
- מיזוג אופקי - בין מתחרות (שתי יצרניות רכב). מטרה: חיסכון בעלויות, הפחתת תחרות
- מיזוג מתפרס - כניסה לתחום חדש או טריטוריה גיאוגרפית חדשה. מטרה: התפרסות והזדמנויות חדשות
מיזם משותף (Joint Venture)
שתי חברות משתפות פעולה לפרויקט מסוים, עם יתרונות הדדיים: חלוקת ידע, מידע, משאבים וסיכונים. דוגמה: אל על ואיסתא - הסכם להקמת מיזם תיירות משותף.
זכיינות (Franchising)
חברה מזכה מעניקה לזכיין זכויות שימוש בסימני מסחר ושיטות עסקיות, בתמורה לתשלום. דוגמאות: מקדונלדס, ארומה. יתרון: פיזור סיכונים לשני הצדדים.
התאגדויות
ארגונים מתאחדים לקידום אינטרסים משותפים (התאחדות הקבלנים, לשכת עורכי הדין). כוח הקבוצה גדול מכוח הפרט.
קואופטציה
גיוס אנשים בעלי השפעה מחוץ לארגון לתוכו (לדירקטוריון, להנהלה). דוגמה: מנהלת חדשנות מתעשייה אווירית שהצטרפה לדירקטוריון סטארטאפ מצלמות. יתרון בטווח קצר, חיסרון אפשרי בטווח ארוך.
2. השפעה על הסביבה
- פרסום - השפעה ישירה על דעת הקהל, חשוב בסביבות דינמיות ותחרותיות
- יחסי ציבור - עיצוב דעת הקהל בדרכים עקיפות (כתבות, תוכניות, דוברות)
- תרומה לקהילה - טיפוח תדמית חיובית
- פעילות פוליטית - לובינג, השפעה על מקבלי החלטות
- פעילות בלתי חוקית - שוחד, ריגול תעשייתי, תיאום מחירים (מוצא אחרון)
3. התאמת התהליכים והמבנה הארגוני
נושא שיורחב בשיעור הבא.
נקודות חשובות למבחן
- המודל של דנקן לא יצוייר במבחן - יש לדעת לשרטט אותו
- לזכור את הדוגמאות הגנריות (צעצועים, בית חולים)
- לעבוד לפי הסכמה: ארגון ← סקטור ← ניתוח שני צירים
- לא לקפוץ ישר לתשובה, אלא לעבוד בצורה מסודרת