יחידה 8: חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
מבוא למשפט | מרצה: עו"ד רן כהן
רקע כללי
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, הוא אחד החוקים המרכזיים במשפט האזרחי הישראלי. החוק מסדיר שני נושאים יסודיים: כשרות משפטית של אדם לבצע פעולות משפטיות, ומוסד האפוטרופסות המיועד להגן על מי שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם בעצמם.
החוק מבוסס על העיקרון כי לכל אדם כשרות משפטית, אלא אם נקבע אחרת בדין, ועל העיקרון כי הגבלת כשרות תיעשה רק כמוצא אחרון ובמידה המינימלית הנדרשת.
כשרות משפטית - הגדרה ומהות
מהי כשרות משפטית?
כשרות משפטית היא יכולתו של אדם להיות נושא זכויות וחובות במשפט, ולבצע פעולות משפטיות תקפות. סעיף 1 לחוק קובע: "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו."
סוגי כשרות משפטית
כשרות משפטית פסיבית (כשרות לזכויות)
היכולת של אדם להיות נושא זכויות וחובות. כשרות זו קיימת מרגע הלידה ועד המוות ואינה ניתנת לשלילה.
מאפיינים:
- חלה על כל אדם ללא יוצא מן הכלל
- אינה תלויה בגיל, מצב נפשי או כל מאפיין אחר
- לא ניתן לוותר עליה או להגבילה
- כוללת את הזכות להיות בעל רכוש, להיות צד לחוזה ועוד
דוגמה: תינוק שזה עתה נולד יכול לרשת נכסים, להיות מוטב בפוליסת ביטוח, או להיות בעלים של נכס שנרשם על שמו.
כשרות משפטית פעילה (כשרות לפעולות משפטיות)
היכולת של אדם לבצע בעצמו פעולות משפטיות תקפות. כשרות זו מותנית בגיל ובמצב הנפשי-שכלי של האדם.
מאפיינים:
- נרכשת באופן מלא בגיל 18 (גיל הבגרות)
- ניתנת להגבלה על ידי בית המשפט
- דורשת יכולת הבנה ושיפוט
- כוללת את היכולת לחתום על חוזים, לתבוע ולהיתבע ועוד
דוגמה: אדם בגיר ובריא בנפשו יכול לחתום על חוזה מכר דירה באופן עצמאי, בעוד שקטין או אדם שהוכרז כפסול דין אינו יכול לעשות כן.
קטינים וכשרות משפטית
הגדרת קטין
על פי סעיף 3 לחוק, קטין הוא מי שלא מלאו לו 18 שנים. הקטין נתון לאפוטרופסות טבעית של הוריו.
פעולות משפטיות של קטין
הכלל
פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו (הורה או אפוטרופוס). פעולה שנעשתה ללא הסכמה ניתנת לביטול.
חריגים
- פעולות שנהוג לעשותן - פעולות שקטין בגילו ומצבו נוהג לעשות (כגון קניית ממתקים, נסיעה באוטובוס)
- פעולות לטובת הקטין - פעולות שהנציג היה מסכים להן בנסיבות העניין
- עבודה - קטין שמלאו לו 15 שנים רשאי להתקשר בחוזה עבודה בהתאם לחוק עבודת נוער
פסול דין
סעיף 8 לחוק קובע כי בית המשפט רשאי להכריז אדם כפסול דין אם הוא אינו מסוגל לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, בשל מחלת נפש או ליקוי שכלי. ההכרזה נעשית רק לאחר שמיעת האדם עצמו (ככל הניתן) ולאחר קבלת חוות דעת רפואית.
השלכות הכרזה כפסול דין
- פעולותיו המשפטיות בטלות או ניתנות לביטול
- מתמנה לו אפוטרופוס
- ההכרזה ניתנת לביטול אם השתנו הנסיבות
אפוטרופסות - מהות ומטרה
מהי אפוטרופסות?
אפוטרופסות היא הסמכות והחובה לדאוג לענייניו של אדם שאינו מסוגל לדאוג להם בעצמו. האפוטרופוס פועל כנציגו של אותו אדם ומחליט בשמו.
עקרון טובת החסוי
העיקרון המנחה את כל פעולות האפוטרופוס הוא "טובת החסוי". כל החלטה וכל פעולה של האפוטרופוס חייבות להיות לטובתו של האדם שעליו הוא מופקד.
סוגי אפוטרופסות
אפוטרופסות טבעית (הורים)
סעיף 14 לחוק קובע כי ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. אפוטרופסות זו כוללת:
- הגוף - דאגה לבריאותו, לחינוכו ולרווחתו הגופנית של הקטין
- הרכוש - ניהול נכסי הקטין ושמירה עליהם
- ייצוג משפטי - ייצוג הקטין בפני רשויות ובהליכים משפטיים
מאפיינים:
- חלה מרגע הלידה באופן אוטומטי
- שני ההורים הם אפוטרופסים במשותף
- ממשיכה גם לאחר גירושין (אלא אם נקבע אחרת)
- מסתיימת כאשר הקטין מגיע לגיל 18
אפוטרופסות ממונה
אפוטרופסות הנקבעת על ידי בית המשפט לאדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו. ממונה בעיקר עבור:
- פסולי דין - אנשים שהוכרזו כפסולי דין
- קטינים ללא הורים - יתומים או קטינים שהוריהם אינם מסוגלים לתפקד כאפוטרופסים
- אנשים עם מוגבלויות - שאינם מסוגלים לנהל את ענייניהם
מינוי אפוטרופוס
הגורם הממנה
בית המשפט לענייני משפחה הוא הגורם המוסמך למנות אפוטרופוס. המינוי נעשה בהתאם לבקשה שמוגשת על ידי גורם מוסמך.
תנאים למינוי
- הצורך - הוכחה כי האדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו
- חוות דעת מקצועית - חוות דעת רפואית או פסיכולוגית
- שמיעת האדם - ככל הניתן, יש לשמוע את דעתו של האדם עצמו
- טובת החסוי - המינוי נעשה לטובת החסוי בלבד
- חלופות - בדיקה האם קיימות חלופות פחות מגבילות
מי יכול להתמנות כאפוטרופוס?
- אדם פרטי - בן משפחה, חבר קרוב או אדם אחר המוכר לחסוי
- תאגיד - עמותה או חברה המתמחה באפוטרופסות
- האפוטרופוס הכללי - כאשר אין גורם מתאים אחר
סוגי מינוי
- אפוטרופוס לגוף - אחראי על ענייניו האישיים של החסוי (בריאות, מגורים, חינוך)
- אפוטרופוס לרכוש - אחראי על ניהול נכסי החסוי וענייניו הכספיים
- אפוטרופוס לגוף ולרכוש - אחראי על שני התחומים יחד
סמכויות וחובות האפוטרופוס
סמכויות
- ניהול ענייני החסוי - קבלת החלטות בשם החסוי בתחומים שלגביהם מונה
- ייצוג משפטי - ייצוג החסוי בפני רשויות ובהליכים משפטיים
- ניהול רכוש - ניהול, שמירה והשקעה של נכסי החסוי
חובות
- חובת נאמנות - לפעול לטובת החסוי בלבד ולא לטובתו האישית
- חובת דיווח - הגשת דוחות תקופתיים לבית המשפט ולאפוטרופוס הכללי
- חובת שמירה - שמירה על נכסי החסוי ואיסור על שימוש בהם לצרכים אישיים
- חובת התייעצות - שיתוף החסוי בהחלטות ככל הניתן, בהתאם ליכולתו
- חובת הגנה - הגנה על זכויותיו של החסוי ועל כבודו
פעולות הטעונות אישור בית המשפט
פעולות מסוימות של האפוטרופוס טעונות אישור מראש של בית המשפט:
- מכירת מקרקעין או שעבודם
- עסקאות חריגות בנכסי החסוי
- ויתור על זכויות משמעותיות
- הוצאות חריגות מנכסי החסוי
סיום האפוטרופסות
עילות לסיום
- בגרות - כאשר הקטין מגיע לגיל 18 (באפוטרופסות על קטינים)
- ביטול ההכרזה - ביטול הכרזת פסלות דין כאשר המצב השתפר
- מות החסוי - פטירת האדם שעליו מונה האפוטרופוס
- העברה מתפקיד - בית המשפט רשאי להעביר אפוטרופוס מתפקידו
- התפטרות - האפוטרופוס רשאי להתפטר באישור בית המשפט
עילות להעברת אפוטרופוס מתפקידו
- הפרת חובות האפוטרופסות
- ניגוד עניינים בין האפוטרופוס לחסוי
- אי-כשירות לתפקיד
- פעולה בניגוד לטובת החסוי
- הרשעה בעבירה שיש עמה קלון
תיקון 18 לחוק - חלופות לאפוטרופסות
הרפורמה בחוק
תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (שנכנס לתוקף בשנת 2017) הביא שינוי מהותי בגישה, תוך דגש על כיבוד רצונו ואוטונומיה של האדם. התיקון הוסיף חלופות לאפוטרופסות:
ייפוי כוח מתמשך
מסמך משפטי שבו אדם (הממנה) ממנה מראש אדם אחר (מיופה כוח) לקבל החלטות בשמו למקרה שיאבד את כשרותו בעתיד.
מאפיינים:
- נערך בפני עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת
- נכנס לתוקף רק כאשר הממנה מאבד את יכולתו
- מאפשר לאדם לקבוע מראש את רצונותיו
- מופקד אצל האפוטרופוס הכללי
הנחיות מקדימות
מסמך שבו אדם מביע את רצונותיו והעדפותיו לגבי טיפול בענייניו במקרה שיאבד את כשרותו. ההנחיות מנחות את מי שיטפל בענייניו בעתיד.
תומך בקבלת החלטות
גורם שמתמנה לסייע לאדם בקבלת החלטות, מבלי להחליט במקומו. התומך מספק מידע, מסביר ומלווה, אך ההחלטה הסופית נותרת בידי האדם עצמו.
סוגיות עכשוויות
האיזון בין הגנה לאוטונומיה
אחד האתגרים המרכזיים בתחום הוא מציאת האיזון הנכון בין הצורך להגן על אנשים פגיעים לבין כיבוד זכותם לאוטונומיה ולקבלת החלטות עצמאית. המגמה בפסיקה ובחקיקה היא לצמצם ככל האפשר את השימוש באפוטרופסות מלאה ולהעדיף חלופות פחות מגבילות.
זכויות אנשים עם מוגבלויות
בהתאם לאמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות (אשר ישראל אשררה), יש לכבד את זכותם של אנשים עם מוגבלויות לכשרות משפטית שווה ולספק להם תמיכה בקבלת החלטות במקום להחליט עבורם.
סיכום
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מסדיר תחום מהותי במשפט האזרחי - את יכולתו של אדם לפעול באופן עצמאי בעולם המשפטי ואת ההגנה על מי שאינם מסוגלים לכך. החוק עבר שינויים משמעותיים לאורך השנים, כאשר המגמה המרכזית היא מעבר ממודל של "החלטה במקום האדם" למודל של "תמיכה בקבלת החלטות", תוך שמירה מרבית על כבודו ואוטונומייתו של הפרט.