יחידות 5-6: בית המשפט העליון וההליך הפלילי
מבוא למשפט | מרצה: עו"ד רן כהן
בית המשפט העליון כבג"צ
מהו בג"צ?
בית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) הוא בית המשפט העליון בשבתו כערכאה ראשונה ויחידה לדיון בעתירות נגד רשויות המדינה. זהו מוסד ייחודי למשפט הישראלי, המהווה כלי מרכזי לביקורת שיפוטית על פעולות השלטון.
סמכות בג"צ
בג"צ מוסמך לדון בעניינים שבהם הוא רואה צורך לתת סעד למען הצדק, ואין דרך חלופית הולמת. סמכויותיו כוללות:
- צו על תנאי – קורא לרשות להראות מדוע לא תעשה או תימנע מלעשות פעולה מסוימת
- צו מוחלט – מורה לרשות לפעול או להימנע מפעולה
- צו ביניים – מקפיא מצב קיים עד להכרעה
עילות התערבות בג"צ
בג"צ מתערב בהחלטות של רשויות כאשר:
- חריגה מסמכות – הרשות פעלה ללא סמכות חוקית או חרגה מסמכותה
- חוסר סבירות קיצוני – ההחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני
- פגיעה בזכויות יסוד – ההחלטה פוגעת בזכויות אדם ללא הצדקה
- הפליה – הרשות נהגה באפליה פסולה
- חוסר תום לב – הרשות פעלה בחוסר תום לב
- שיקולים זרים – הרשות הביאה בחשבון שיקולים לא רלוונטיים
- פגמים בהליך – נפלו פגמים מהותיים בהליך קבלת ההחלטה
תנאי סף לעתירה לבג"צ
- מיצוי הליכים – על העותר למצות קודם כל הליכים חלופיים (פנייה לרשות, ערעור מנהלי)
- עמידה (Locus Standi) – לעותר יש זיקה אישית לנושא העתירה (אם כי בג"צ הרחיב את כללי העמידה)
- ניקיון כפיים – העותר בא לבית המשפט בתום לב ובידיים נקיות
- שיהוי – העתירה מוגשת בזמן סביר לאחר ההחלטה
ביקורת שיפוטית חוקתית
מהי ביקורת שיפוטית?
ביקורת שיפוטית היא סמכותו של בית המשפט לבחון את חוקתיותם של חוקים ולפסול חוקים הסותרים חוקי יסוד. סמכות זו עוגנה בפסק דין בנק המזרחי (1995).
סוגי ביקורת שיפוטית
ביקורת על חקיקה: בחינה האם חוק של הכנסת עומד בהוראות חוקי היסוד ובפסקת ההגבלה.
ביקורת על מעשי מנהל: בחינה האם החלטות של הרשות המבצעת חוקיות, סבירות ומידתיות.
מבחן המידתיות (Proportionality Test)
כלי מרכזי בביקורת השיפוטית, הכולל שלושה מבחני משנה:
- קשר רציונלי – האם האמצעי שנבחר מתאים להשגת התכלית?
- אמצעי שפגיעתו פחותה – האם ניתן להשיג את התכלית באמצעי שפוגע פחות בזכויות?
- מידתיות במובן הצר – האם התועלת מהפגיעה בזכות עולה על הנזק שנגרם?
ההליך הפלילי – סקירה כללית
ההליך הפלילי הוא ההליך שבו המדינה מעמידה לדין אדם החשוד בביצוע עבירה פלילית. ההליך כולל מספר שלבים עוקבים.
שלב החקירה
חקירת המשטרה
- המשטרה חוקרת חשדות לביצוע עבירות
- מוסמכת לחקור חשודים, לגבות עדויות, לתפוס ראיות
- חובת תיעוד החקירה
זכויות החשוד בחקירה
- זכות השתיקה – החשוד אינו חייב לענות על שאלות (למעט פרטים מזהים)
- זכות להיוועץ בעורך דין – לפני החקירה ובמהלכה
- זכות לדעת את עילת החקירה – חובה להודיע לחשוד על מה הוא נחקר
- איסור לחצים אסורים – איסור שימוש באלימות, איומים או הבטחות
מעצר
- מעצר ללא צו – מעצר על ידי שוטר ללא צו שופט, מוגבל בזמן (עד 24 שעות, בד"כ יש להביא לשופט)
- מעצר בצו שופט – מעצר על פי צו של שופט, לאחר שמיעת הצדדים
- מעצר עד תום ההליכים – מעצר לתקופה ממושכת עד סיום המשפט
שלב הגשת כתב האישום
תפקיד הפרקליטות
הפרקליטות (או התביעה המשטרתית בעבירות קלות) מחליטה האם להגיש כתב אישום, על סמך חומר הראיות שנאסף בחקירה.
שיקולים בהגשת כתב אישום
- סיכויי הרשעה – האם חומר הראיות מספיק להרשעה
- עניין ציבורי – האם קיים אינטרס ציבורי בהעמדה לדין
- חלופות – האם ניתן להסתפק בהליך חלופי (כגון הסדר מותנה)
שימוע לפני כתב אישום
בעבירות מסוג פשע, לחשוד זכות לשימוע – לשטוח את טענותיו בפני הפרקליטות לפני שמוחלט על הגשת כתב אישום.
תוכן כתב האישום
- פרטי הנאשם
- תיאור העובדות המהוות את העבירה
- הסעיפים בחוק שלפיהם מואשם
שלב המשפט
פתיחת המשפט
- הקראת כתב האישום לנאשם
- הנאשם מתבקש להשיב: מודה, כופר, או מודה בחלק מהעובדות
הוכחות התביעה
- התביעה מציגה ראיותיה ראשונה (נטל ההוכחה עליה)
- העדת עדי תביעה
- חקירה נגדית על ידי הסנגור
הוכחות ההגנה
- ההגנה רשאית (אך אינה חייבת) להציג ראיות
- העדת עדי הגנה, כולל הנאשם עצמו (אם בוחר להעיד)
- חקירה נגדית על ידי התביעה
סיכומים
- סיכומי התביעה
- סיכומי ההגנה
- זכות תשובה לתביעה
חזקת החפות
העיקרון
כל אדם חף מפשע עד שהוכחה אשמתו. זהו עיקרון יסוד במשפט הפלילי, המעוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובמשפט הבינלאומי.
השלכות מעשיות
- נטל ההוכחה על התביעה – המדינה חייבת להוכיח את אשמת הנאשם, ולא הנאשם צריך להוכיח את חפותו
- רף ההוכחה: מעבר לספק סביר – רף גבוה שנועד למנוע הרשעת חפים מפשע
- זכות השתיקה – הנאשם אינו חייב להעיד או לומר דבר
- הימנעות מהרשעה בספק – כאשר קיים ספק סביר, יש לזכות את הנאשם
הסדר טיעון (Plea Bargain)
מהו הסדר טיעון?
הסכם בין התביעה לבין הנאשם (באמצעות סנגורו), שבו הנאשם מודה בחלק מהעובדות או בעבירה קלה יותר, ובתמורה התביעה מסכימה להקלה מסוימת.
סוגי הסדרי טיעון
- הסדר לגבי העבירה – הנאשם מודה בעבירה קלה יותר מזו שהואשם בה
- הסדר לגבי העונש – התביעה ממליצה על עונש מקל
- הסדר לגבי עובדות – הסכמה על תשתית עובדתית מצומצמת
תפקיד בית המשפט
- בית המשפט אינו חייב לאשר את ההסדר
- השופט בוחן האם ההסדר סביר ומוצדק
- אם בית המשפט דוחה את ההסדר, הנאשם רשאי לחזור בו מהודאתו
ביקורת על הסדרי טיעון
- יעילות – חוסך משאבים שיפוטיים
- ביקורת – עלול לפגוע באינטרס הציבורי ובנפגעי עבירה
- חשש מלחץ על חפים מפשע להודות
דיני ראיות – עקרונות יסוד
כלל הקבילות
לא כל ראיה שרלוונטית לתיק קבילה בבית המשפט. ישנם כללים הקובעים אילו ראיות ניתן להציג.
עדות שמיעה (Hearsay)
- ככלל, עדות מפי השמועה אינה קבילה
- חריגים: הודאת בעל דין, עדות גוססים, רישומים עסקיים
הודאת נאשם
- הודאה של נאשם היא ראיה קבילה, בתנאי שניתנה מרצון חופשי
- הודאה שנגבתה תחת לחץ, איומים או הבטחות – פסולה
- כלל הפסילה הפסיקתי – ראיות שהושגו שלא כדין עשויות להיפסל
ראיות נסיבתיות
- ראיות המבססות מסקנה עקיפה לגבי העובדה שבמחלוקת
- קבילות אך משקלן נבחן בזהירות
- ניתן להרשיע על סמך ראיות נסיבתיות בלבד, אם הן יוצרות מארג ראייתי שלם
גזר הדין (ענישה)
שלב הטיעונים לעונש
לאחר הרשעה, נערך שלב נפרד של טיעונים לעונש:
- התביעה מציגה נסיבות לחומרה ועבר פלילי
- ההגנה מציגה נסיבות לקולא
- ניתן להגיש חוות דעת של שירות המבחן
סוגי עונשים
- מאסר בפועל – ריצוי מאסר בכלא
- מאסר על תנאי – מאסר שיופעל רק אם הנאשם יעבור עבירה נוספת
- מאסר בעבודות שירות – ריצוי המאסר בעבודות שירות לקהילה
- קנס – תשלום כספי למדינה
- צו מבחן – פיקוח של שירות המבחן
- שירות לתועלת הציבור (של"צ) – עבודה ללא תמורה לטובת הקהילה
- פיצוי לנפגע העבירה – חיוב הנאשם בפיצוי הקורבן
שיקולי ענישה
- חומרת העבירה
- נסיבות ביצוע העבירה
- עברו הפלילי של הנאשם
- נסיבות אישיות
- הרתעה (אישית וכללית)
- שיקום הנאשם
- האינטרס הציבורי
ערעור בהליך פלילי
זכות הערעור
- לנאשם שהורשע זכות ערעור על ההרשעה ועל העונש
- למדינה זכות ערעור על זיכוי ועל קולת העונש
עילות ערעור
- טעות בקביעת העובדות
- טעות בפרשנות הדין
- עונש בלתי סביר (חמור מדי או קל מדי)
- פגמים בהליך
ערכאות הערעור
- ערעור על פסק דין של שלום → מחוזי
- ערעור על פסק דין של מחוזי (כערכאה ראשונה) → עליון
- "גלגול שלישי" → ברשות בלבד, בשאלה משפטית עקרונית
סיכום
יחידות אלו מציגות את תפקידו הייחודי של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ – כשומר הסף של שלטון החוק וזכויות האדם, ואת ההליך הפלילי על שלביו השונים. ההליך הפלילי נועד לאזן בין הצורך של החברה בהגנה מפני פשיעה לבין זכויותיו של הנאשם, ובראשן חזקת החפות. עקרונות אלו מהווים אבן יסוד של המשפט הפלילי בישראל ובמדינות דמוקרטיות בכלל.