שיעור 1: מבוא למחקר ומושגי יסוד
תאריך: 10 במרץ 2026 | מרצה: פרופ' לילי צ'רניאק-חי
על הקורס
למה שיטות מחקר?
הקורס מספק כלים כדי להפריד בין מידע אמין לא אמין – "למה אני יכול/ה להאמין ולמה לא?"
הקורס הזה הוא "קורס לחיים" – הוא נותן כלים להעריך כל טענה שנתקלים בה בחיים: בחדשות, ברשתות, בהחלטות בריאותיות, צרכניות, ניהוליות. זהו לא קורס סטטיסטיקה – אלא קורס על הבנת מתודולוגיית מחקר.
מטרות הקורס
לצרכים אקדמיים:
- קריאה ביקורתית של מאמרים
- הבנת מחקרים והסקת מסקנות
- ביצוע מחקרים (במסלולי לימוד רלוונטיים)
כמנהלים בשטח:
- מחקר יישומי
- הבנת מה משפיע על תהליכים ארגוניים ברמת המאקרו, המזו והמיקרו
דרישות הקורס
- נוכחות – לפי התקנון
- השתתפות – בשיעורים
- ציון – בחינה 100% (מבחן אמריקאי/רב-ברירה), ציון עובר: 60
- חומר למידה – המצגות + ההסברים בשיעורים (אין ספר לימוד)
מטרת המדע והחקר המדעי
מטרת המדע היא לייצר ידע על העולם – גיבוש חוקים וכללים המתייחסים להתנהגותם של בני אדם ואובייקטים.
בעזרת המדע אנו שואפים:
- לתאר מצב, תופעה או התנהגות
- להבין ולהסביר מה מוביל למה, מה משפיע על מה, מה גורם למה
- לנבא את מה שיקרה ולשלוט/להתערב בתהליכים
מטרת החקר המדעי
- לחזק ידע קיים
- להפריך ידע קיים
- להוסיף ידע חדש
העבודה המחקרית
מחקר הוא תהליך חקירה ובדיקה שיטתית על פי העקרונות המדעיים. המטרה היא גילוי מידע חדש על קשרים בין משתנים. בתהליך החקירה, איסוף וניתוח הנתונים הם חלק מתהליך מחקרי ואמורים להתבצע באופן מתוכנן על פי כללים מחייבים.
דרכי רכישת ידע
1. שיטת הדבקות
אדם דבק בעמדותיו הקיימות. לדוגמה: ארגון שדבק בשיטות גיוס עובדים מיושנות.
2. שיטת הסמכות
דרך נפוצה – מסתמכים על אדם אחר שמוכר כיצרן ידע. לדוגמה: לשאול את הרופא.
- חסרונות: אינה מייצרת ידע חדש; על מי לסמוך ועל מי לא?
3. שיטה אינטואיטיבית
שימושית מאוד – להסתמך על "תחושת הבטן" או ההיגיון שלנו.
- חסרון: האם ההגיוני הוא תמיד מדויק? (למשל: אילוזיות אופטיות)
4. השיטה המדעית
חקירה שיטתית ובדיקה של טענות, בכלים מדויקים ועל פי כללים ברורים.
סוגי מחקר: איכותני לעומת כמותי
מחקר איכותני
- שיטת מחקר המבקשת לתאר את המהות (במקום כמות) של ההתנהגות האנושית
- מחקר שדה, בסביבה טבעית
- איסוף נתונים באמצעות: ראיונות, קבוצות מיקוד, תצפיות ושיטות לא מספריות
- פרשנות סובייקטיבית
- הנתונים: מילים, תמונות או נרטיבים (סיפורים)
- ניתוח: ניתוח תוכן, ניתוח נושאי, ניתוח שיח
- מטרה: לפתח הבנה עשירה ומעמיקה ולייצר תיאוריות
מחקר כמותי
- שיטת מחקר מובנית המבקשת למדוד ולכמת קשרים בין משתנים
- איסוף נתונים באמצעות: סקרים, ניסויים או שיטות כמותיות אחרות
- הנתונים: מספרים, מנותחים אובייקטיבית באמצעות טכניקות סטטיסטיות
- מטרה: להכליל ממצאים לאוכלוסייה גדולה יותר, לבחון השערות, ולבצע רפליקציה שיטתית
הבדלים עיקריים
| היבט | מחקר איכותני | מחקר כמותי |
|---|---|---|
| אופי הנתונים | לא מספריים | מספריים |
| שיטות איסוף | ראיונות, תצפיות, קבוצות מיקוד | סקרים, ניסויים, ניתוח סטטיסטי |
| גודל מדגם | קטן וממוקד | גדול ומגוון |
| ניתוח | ניתוח תוכן, ניתוח נושאי | ניתוח סטטיסטי |
| גישה | חקרנית, מבקשת להבין משמעויות | מובנית, מבקשת למדוד ולכמת |
שילוב של שתי השיטות יכול לספק הבנה מקיפה יותר של בעיית המחקר.
תכונות הגישה המדעית (עקרונות המדע)
- אובייקטיביות – מסקנות ללא דעות, ערכים או העדפות סובייקטיביות של החוקר
- אמפיריות – העמדת הרעיון למבחן, בדיקה על בסיס ניתוח נתונים. לא מספיק שיישמע הגיוני; יש לבחון בשיטות מדויקות
- ניסוח חוקים/טיעונים מדעיים כלליים – מאפשרים להבין ולהסביר את העבר, ולנבא ולשלוט בעתיד
- חזרתיות (רפליקציה) – מאפשרת חזרתיות של התוצאות
- פומביות – כל חלקי התיאוריה והדרך בה הגיעו אליה שקופים ופומביים
- יכולת הפרכה – ניתן להפריך את הטענה המדעית
תרגיל: טיעון מדעי או לא?
מחקר בדק קשר בין מידת נעליים של ילדים ונערים לבין היקף הידע הכללי שלהם. במידה וימצאו שככל שמידת הנעליים גדולה יותר כך יש יותר ידע כללי:
1. האם זהו טיעון מדעי? כן – נמצא קשר אמפירי
2. האם נוכל לומר שמידת נעליים גורמת לידע? לא! – עצם קיום קשר בין משתנים אינו אומר שיש ביניהם קשר סיבתי
מעגל המדע: אינדוקציה ודדוקציה
המדע מתקדם בשני כיוונים:
חשיבה דדוקטיבית (מחקר כמותי)
מתחילים מתיאוריה קיימת → שאלה מעניינת → השערה → איסוף נתונים → בדיקה האם התוצאות תומכות בהשערה → מסקנות → העשרת התיאוריה.
חשיבה אינדוקטיבית (מחקר איכותני)
מתחילים מהשטח → איסוף נתונים → מסקנות → בניית תיאוריה חדשה או חלופית.
שני ההיבטים יחד מהווים את מעגל המדע – כך המחקרים בכל תחום דעת מתקדמים.
מושגי יסוד
תיאוריה
תיאוריה מגדירה קשר בין שני משתנים לפחות. היא מציעה גישה, תפיסה, או הסבר למה שאפשר לצפות מאיזשהו תחום או מושג.
שאלת מחקר
שאלה שהחוקר שואל לפני שיוצא לדרך עם המחקר. תמיד על קשר בין משהו למשהו (לפחות שני משתנים).
דוגמאות:
- האם יש קשר בין A ל-B?
- כיצד A קשור ל-B?
- האם A משפיע על B?
מאפיינים:
- מבטאת יחס בין שני משתנים או יותר
- מנוסחת כשאלה באופן חופשי
- ניתן לבחנה אמפירית
השערה
הניבוי/ההנחה שלנו – מה אנחנו מאמינים שקורה במציאות. משפט שקובע איך משהו קשור למשהו אחר. מנוסחת כקביעה בזמן הווה, לא כשאלה.
דוגמאות להשערות:
- "קיים קשר חיובי בין מידת ההנהגה המשתפת של המנהל לבין התנהגות אזרחית ארגונית של עובדיו" – ככל שהמנהל נוהג יותר בסגנון משתף, כך עובדיו מפגינים יותר התנהגות אזרחית (קשר חיובי)
- "קיים קשר שלילי בין תפיסת הוגנות ארגונית לבין עזיבה" – ככל שתפיסת ההוגנות הארגונית עולה כך יורד שיעור העזיבה (קשר שלילי)
משתנה
למה נקרא "משתנה"? כי הוא משתנה מאדם לאדם, ממצב למצב, או ממקרה למקרה. יש בו לפחות שני ערכים (שתי אפשרויות) או יותר.
דוגמאות:
- מין ביולוגי – זכר/נקבה
- אזור גאוגרפי – דרום/צפון/מרכז
- גיל – גילאים שונים
- שכר – משכורות שונות
- ותק – ותק שונה
- אישיות – דפוסים שונים
חשוב: מחקר עוסק בקשר בין משתנים (לפחות שניים). המחקר לא יכול לעסוק בקשר בין משתנה לקבוע – כי אז אין מה להשוות.
דוגמה: אם רוצים לבדוק קשר בין מגדר למהירות נסיעה, אבל כל הנבדקים הם נשים – אין "משתנה" מגדר (רק ערך אחד), ולכן אי אפשר להסיק על הקשר.
משתנה בלתי תלוי ומשתנה תלוי
בכל הסבר מדעי יש:
| משתנה בלתי תלוי | משתנה תלוי | |
|---|---|---|
| תפקיד | הגורם המנבא/המסביר | הגורם המנובא/המוסבר |
| כינוי | סיבה, משפיע | תוצאה, מושפע |
| דוגמה | טמפרטורה | מצב צבירה של הקרח |
תרגיל: זיהוי משתנים
"ככל שמידת הבילויים המשותפים עולה, כך עולה שביעות רצון מחיי הנישואין"
- משתנה בלתי תלוי: מידת הבילויים המשותפים
- משתנה תלוי: שביעות רצון מחיי הנישואין
דוגמאות נוספות:
- מוטיבציה (בלתי תלוי) → ביצועים (תלוי)
- חשיפה למסכים (בלתי תלוי) → איכות שינה (תלוי)
שאלה: האם משתנה בלתי תלוי במחקר אחד יכול להיות משתנה תלוי במחקר אחר? כן! זה תלוי בהשערת החוקר.
עילה למחקר
מה מניע חוקר לצאת למחקר?
- בעיה פרקטית (עסקית, ארגונית, טכנית, שיווקית)
- אתגר אמפירי – לבדוק את הנתונים
- סקרנות תיאורטית
- שאלה מדעית
- עניין אישי, מקצועי
הגדרות תאורטיות ואופרציונליות
הגדרה נומינלית (תאורטית)
פרשנות מילונית של המשתנה, מוסכמת על חוקרים.
משתנה תיאורטי
שם הנושא או התכונה הנבדקת – מאוד כללי (למשל: תוקפנות, תסכול, אינטליגנציה).
הגדרה אופרציונלית
תיאור פעולות החוקר כדי למדוד או לבצע מניפולציות על המשתנה.
- דוגמה: "כמות מילים אלימות שנאמרות ב-5 דקות שיחה"
משתנה תצפיתי
התוצאה הסופית של פעולות המדידה.
דוגמה: אינטליגנציה
| רמה | תוכן |
|---|---|
| הגדרה נומינלית | היכולות הקוגניטיביות של האדם |
| משתנה תיאורטי | אינטליגנציה |
| הגדרה אופרציונלית | מבחן IQ |
| משתנה תצפיתי | ציון המבחן |
דוגמאות נוספות להגדרות אופרציונליות
| משתנה | מדד (הגדרה אופרציונלית) |
|---|---|
| שביעות רצון | ציונים בשאלון שביעות רצון |
| טמפרטורה | הערך הנמצא בתרמומטר |
דוגמה: מדידת חרדה
ניתן למדוד חרדה בכמה דרכים:
- שאלון סימפטומים – חלוקה ל-3 ערכים: מתחת ל-6 = חרדה נמוכה, 6-8 = בינונית, מעל 8 = גבוהה
- מספר דפיקות לב בדקה – מתחת ל-60 = נמוכה, 60-85 = בינונית, מעל 85 = גבוהה
דוגמה: האדרה עצמית (Self-enhancement)
שאלון למילוי עצמי (מקור: Leitner et al., 2014), כולל 4 היגדים על סולם 1-6 (1 = כלל לא מסכים, 6 = מסכים במידה רבה מאוד). ציון ממוצע כולל בשאלון מהווה מדד למידת האדרה עצמית. ציון 24 = מידת האדרה הגבוהה ביותר, ציון 4 = הנמוכה ביותר.
חשוב: משתנה תצפיתי אינו חופף במלואו למשתנה התיאורטי. תמיד נאבד קצת מידע במעבר ממשתנה תיאורטי למשתנה תצפיתי. הפתרון: "אופרציונליזם מרובה" – שימוש ביותר מדד אחד.
תרגיל: הגדרות לתסכול
הגדרה נומינלית (תאורטית): תסכול – תחושה שנוצרת עקב אי התגשמות רצון, צורך או דחף. התסכול ייוצר כאשר האדם יתייצב בפני אתגר שייתפס בעיניו כבעל רמת קושי גבוהה מדי ביחס ליכולתו.
>
הגדרה אופרציונלית (ניסויית): תסכול – התחושה שיש לילדים כאשר הם נמצאים בחדר מלא צעצועים מעניינים ומושכים, אך אינם יכולים לשחק בהם.
>
הגדרה אופרציונלית (נמדדת): תסכול – הציון שילד מקבל במבחן הערכת תסכול, כאשר ציון 90-100 מעיד על תסכול גבוה, 70-89 על תסכול בינוני, 30-79 על תסכול נמוך.
סוגי הגדרות אופרציונליות
- הגדרה אופרציונלית נמדדת – כאשר מודדים את המשתנה כפי שהוא, לא מתערבים בו (דוגמה: האדרה עצמית)
- הגדרה אופרציונלית ניסויית – כאשר מתערבים ומשנים משהו במשתנה, שולטים בו, מתפעלים אותו (דוגמה: תסכול שנוצר בתנאי מעבדה)
- משתנה בלתי תלוי – יכול להיות או ניסויי או נמדד
- משתנה תלוי – תמיד נמדד
מיצוי ובלבדיות
שני קריטריונים לבחינת איכות ההגדרה האופרציונלית:
1. מיצוי
האם ההגדרה האופרציונלית כוללת את כל היבטי המושג התיאורטי?
- העדר מיצוי: כאשר ההגדרה האופרציונלית אינה כוללת את כל ההיבטים (בודק רק חלק מהתחום)
2. בלבדיות
האם ההגדרה האופרציונלית כוללת רק מרכיבים המצוינים בהגדרה התיאורטית ולא מעבר להם?
- חוסר בלבדיות: כאשר ההגדרה כוללת מרכיבים שאינם שייכים למושג התיאורטי (בודק דברים שאינם שייכים)
תרגיל 1: מעמד חברתי
משתנה: מעמד חברתי
הגדרה נומינלית: מיקומו של האדם במבנה החברתי, נקבע לפי רמת השכלה ורמת הכנסה
הגדרה אופרציונלית: שכר חודשי ממוצע. מעמד בינוני = הכנסה חודשית ממוצעת לפי נתוני הלמ"ס. מעמד גבוה = סטיית תקן אחת+ מעל הממוצע. מעמד נמוך = סטיית תקן אחת+ מתחת לממוצע.
>
בעיות: גם חוסר מיצוי (לא כולל השכלה – רק הכנסה) וגם חוסר בלבדיות (שכר יכול לשקף דברים מעבר למעמד)
תרגיל 2: עניין בשיטות מחקר
משתנה: עניין בשיטות מחקר
הגדרה נומינלית: מידת הקשב והמוטיבציה להכיר את האופן שבו נעשים מחקרים. אדם החווה עניין בשיטות מחקר יתמקד בנושאי התחום ותהליך למידתו.
הגדרה אופרציונלית: מספר השיעורים שבהם נכח הסטודנט במהלך הסמסטר בקורס שיטות מחקר. ככל שהמספר גבוה יותר, כך העניין רב יותר.
>
בעיות: גם חוסר מיצוי (נוכחות לא מכסה את כל ההיבטים של "עניין" – למשל קריאה עצמאית) וגם חוסר בלבדיות (נוכחות יכולה לנבוע מחובה ולא מעניין)